אמונה מול ידיעה: הדרך מהפנטזיה למציאות

האם עצרתם פעם לחשוב על כמה אנו מדברים במונחים של אמונה?
"אני מאמין באהבה", "אני מאמינה שדברים יסתדרו", "אני מאמין שזו הדרך הנכונה"... המילים הללו מוכרות לכולנו, אך כמה מהן נובעות מידיעה אמיתית, וכמה הן רק מסך עשן שמסתיר ספקות ופחדים?

מהי אמונה באמת?

אמונה היא כמו חלון לעתיד שעדיין לא התרחש. היא בונה בנו תקווה, אך גם ציפייה – שמובילה לא פעם לאכזבה.
היא נשענת על תחושה עמוקה של אי-וודאות, ועל הצורך שלנו באחיזה במשהו שלא תמיד קיים.
אפילו בהמנון הלאומי שלנו, "התקווה", התקווה והאמונה הן הכוכבות הראשיות. אבל האם חלום החירות התגשם במלואו? או שהאמונה רק ממשיכה לדחוק את ההגשמה לעתיד דמיוני?

אמונה והניגוד הפנימי

כשהאדם אומר "אני מאמין", מתעורר לעיתים גם ההפך הגמור – ספק עמוק שמכרסם בפנים.
נסו להיזכר ברגע שבו הייתם צריכים לשכנע מישהו (או את עצמכם) במה שאתם מאמינים בו. כמה אנרגיה השקעתם בהסברים? למה בעצם? אולי כי בלבכם לא הייתם בטוחים לגמרי?
אמונה היא נוחות, אך גם כלא.
היא יוצרת מציאות שבה אנו חייבים להצטדק, להוכיח לעצמנו ולסובבים אותנו שאנחנו צודקים.

ידיעה: המקום שבו הכל מתבהר

ידיעה שונה בתכלית. כשאתם יודעים, אין צורך בשכנוע, אין צורך בהסברים.
ידיעה היא תחושה חדה וברורה שמקורה בגוף ובאינטואיציה. היא נוכחת, מחוברת להווה, והיא שלמה.
לילדים יש את זה.
אם תשאלו ילד למה הוא רוצה או לא רוצה משהו, הוא לא ייתן לכם רשימת סיבות. הוא פשוט רוצה או לא.
הילד לא נדרש להסביר את עצמו. הוא גם לא יכול. הוא לא יגיד לכם "אני מאמין שאני צריך/לא צריך את זה כי"... הוא חי מתוך ידיעה טהורה, לפני שהעולם מחייב אותו להצדיק, לשפוט ולהאמין.

הפער בין אמונה לרגש

כשהאמונה אינה מסונכרנת עם הרגש, היא יוצרת מתח בגוף. הנשימה הופכת רדודה, השרירים מתכווצים, ויש תחושת חוסר מנוחה שמסרבת לעזוב.
אפילו אמונה חיובית ("יהיה טוב!") לא מסוגלת לנצח את הרגש האמיתי שמתעורר מבפנים.
לעומת זאת, כאשר אמונה הופכת לידיעה – הכל משתנה.
במקום "אני מאמין שיהיה טוב", מופיע פתאום "אני יודע שכבר טוב".

לשחרר את האמונה ולחיות את הידיעה

לשחרר אמונה זה מפחיד.
אמונות בונות את הזהות שלנו. הן אומרות לנו מי אנחנו ומה אנחנו מצפים מהחיים. אבל מה קורה כשאין אמונה?
בהיעדר אמונה, אנחנו נשארים רק עם ההווה. ולמרות שזה נשמע כמו אובדן, זהו למעשה החופש האמיתי.
כשאנחנו מפסיקים להאמין ומתחילים לדעת, החיים נפתחים בפנינו כמו מפת דרכים חדשה – מלאה באפשרויות אינסופיות.

כיצד להתחבר לידיעה דרך הנשימה?

הנשימה היא מפתח.
היא יכולה לחשוף בפנינו אמונות שאינן משרתות אותנו יותר, ולהנחות אותנו לבחור את מה שנכון לנו באמת.
לדוגמה:
אם קיבלתם הזמנה לאירוע ואתם מרגישים כיווץ פנימי – עצרו רגע. קחו נשימה עמוקה.
האם הגוף שלכם מרגיש התרחבות (רצון אמיתי להיות שם) או כיווץ (תחושת חובה בלבד)?
התשובה כבר נמצאת בתוככם. הנשימה מחברת אותנו למה שנכון לנו, לרגע הזה.

החופש שבידיעה

להיות נאמנים לידיעה הפנימית דורש אומץ.
זה אומר לקחת סיכון – להישאר לבד, לאכזב אנשים, לפספס הזדמנויות.
אבל האומץ הזה פותח דלתות חדשות ומדויקות יותר לחיים שאנחנו באמת רוצים לחיות.